יחסים וזוגיות

איך להכיר בן זוג לחיים

להכיר מעל גיל 30

איך אפשר היום, בגיל כבר לא ממש צעיר, אחרי כל-כך הרבה ניסיונות כושלים, להכיר את בן הזוג שאתו אפשר לבנות חיים? אני חייב להגיד שזה באמת לא פשוט, ומהרבה סיבות. תחשבו רק על זה: אם אנחנו מעל גיל 30 אז סביר שהיו לנו לפחות שלוש, או חמש, או יותר, מערכות יחסים משמעותיות, או חצי משמעותיות. ומן הסתם יש סיכוי לא קטן שהיו עוד הרבה (לפעמים המון) מפגשים זוגיים פחות משמעותיים וכאלה ממש חד-פעמיים. איך זה מותיר אותנו? עם אילו משקעים?

למה דווקא הוא?

העובדה הזו מייצרת שני גורמים מאוד בעייתיים: ראשית, אחרי כלכך הרבה התנסויות, למה שנעצור דווקא מול מישהו מסוים? הרי כבר איבדנו את כל התמימות, והסיכוי שנתאהב במישהו באופן שמעוור את עיננו מספיק כדי לא להבחין בחסרונות שלו הוא לא ממש גדול. אז איך פתאום יקרה הנס הזה שנעצור בתוך קשר מסוים ונגיד שדווקא זה מכולם? ושנית, עוד יותר קשה מכך היא העובדה שאנחנו נושאים בתוכנו את כל החוויות הרגשיות הבעייתיות מהקשרים הקודמים. מצבי נטישה, בגידה, הפרת אמון, אכזבות, פגיעה, ואפילו ניצול לפעמים. ועם כל המטען הזה אנחנו מגיעים לתוך הניסיון ליצור קשר חדש. וזה מטורף – מה צריך לקרות כדי שכל הפחדים ירגעו? כדי שנוכל לתת שוב אמון לאחר שנפגענו כבר כמה וכמה פעמים? כדי שנפסיק לפרש את ההתנהגויות של בן הזוג החדש מתוך החוויות הקשות שעוררו אצלנו ההתנהגויות של בני-זוג קודמים? זה כל-כך סיזיפי! איך שמתחיל משהו חדש כל הפחדים עולים, אנחנו נהיים רגישים יתר על המידה, והאכזבה לא מאחרת לבוא, כי הרי ברור שתמיד יקרה משהו שילחץ חזק על אחד הכפתורים מפעם – ורוב הסיכויים שבנקודה הזו נוותר ולא נמשיך הלאה. ואם נרצה לסבך עוד יותר את המצב, אז רק צריך להזכיר שגם ההוא מהצד השני מגיע במצב דומה. אז איך יוצאים מזה?

לפתח את המודעות

יוצאים מזה ע"י פיתוח מודעות עמוקה וכנה לתהליכים הרגשיים שמפעילים אותנו. תהליכים רגשיים שממש לא התחילו עכשיו, או בקשר הקודם שנגמר לא טוב. אלה דפוסים עמוקים של הישרדות רגשית שאנחנו סוחבים איתנו ממזמן, מהבית. וככל שאנחנו מסוגלים לרדת יותר לעומקם, להחזירם למקום שאליו הם שייכים, כך אנחנו יכולים לחוש איזה מרחב של הכלה סביבם. מרחב שעשוי לאפשר לנו לא להגיב באופן אוטומטי ואינטנסיבי למצבים רגשיים שמהווים טריגר עבורנו. מרחב שאולי בתוכו נוכל לתת  סיכוי לקשר חדש.

כנסו כדי לקבל פרטים נוספים על סדנה ליצירת קשר זוגי

או צרו קשר:

איך למצוא אהבה – מציאת זוגיות

אז באמת, איך למצוא אהבה? באו נשאל את זה בצורה הכי ישירה ובוטה. הרי כבר מזמן איבדנו את התמימות והעדינות בכל הקשור בנושא הזה. נערות חסודות כבר אינן משליכות מטפחות לרצפה כדי שגברים ג'נטלמניים ירימו אותן ברוב נימוס, ויעבירו חצאי מסרים מבוישים במבט עיניים, שמצטלבות רק לרגע קט…

המשימה של מציאת זוגיות

אולי חבל, אבל מציאת זוגיות היום הפכה למשימה מייגעת, למיזם, לתהליך עם אופי עסקי באוריינטציית שוק, למסע ייסורים רצוף אכזבות, נטישות וכאבים. חבל או לא, זה המצב ועם זה צריך לעבוד. אז איך? איך בתוך כל הבלגן הזה ניתן למצוא את הקשר שתמיד רציתי? אם מישהי עדיין מאמינה שחשיבה והתכוונות חיובית יעזרו – אז בבקשה. ממפגש עם השטח זה לא מתגלה כיעיל מאוד. למעשה מחשבות חיוביות כאלה מסתירות מאחוריהן הרבה פעמים מחשבות מאוד שליליות. להגיד לעצמי "אני אמצא את הזוגיות שאני רוצה" זה ניסיון להסתיר את הפחד שלעולם לא אמצא אותה. וכדי שזה יהיה אמתי אין ברירה אלא להסתכל פנימה, אל האמת.

הפחדים שמנהלים אותנו

והאמת יכולה להיות קשורה להרבה פחדים. פחדים שקשורים ליחס הבסיסי שלנו לעצמנו. דוגמה? יש ברובנו פחד מקרבה, פחד מאינטימיות. הקרבה עלולה להיות מסוכנת מהרבה בחינות: בתוך הקרבה אנחנו עלולים להיעלם, להימחק ע"י הנוכחות הדומיננטית של מישהו אחר; בקרבה אנחנו עלולים להיחשף ולהתגלות כמי שלא ממש/ת את ה"הבטחה" שיצרנו במפגש הראשוני; בתוך הקרבה אנחנו חשופים לפגיעה, לכך שהצד השני יעשה שימוש לרעה בידע שלו עלינו. ואז, מתוך כל הפחדים האלו אנחנו מתנהלים בעולם חיפוש הזוגיות ככאלה שחוששים שזה עוד עלול להצליח! באופן לא מודע, כמובן, אנחנו מכשילים את עצמנו מתוך הפחד שמשהו נורא יקרה לנו בתוך האינטימיות, ורק מודעות עמוקה לפחדים האלה ויכולת להרגיע אותם מעט תאפשר לנו לצאת מהלופ ולאפשר למשהו אמתי להתרחש.

ליצירת קשר:

 

למצוא קשר, להיות בקשר

כל שנה שעוברת אני פוגש בזה יותר ויותר: נשים וגברים שהולכים ומתבגרים ולא מצליחים ליצור קשר זוגי. אין לי ספק, שאם הייתי עושה היום סקר בין המטופלים לגבי הבעיה הכי נפוצה ומטרידה, הייתה זוכה בעיית הזוגיות למקום הראשון, ובגדול. ואם הייתי מכניס לסקר גם את אלה שחיים בתוך זוגיות, אבל מרגישים בה קושי גדול, הרי שאנחנו מדברים כבר כמעט על כולם.

?למה זה כלכך קשה

אז באמת, למה זה כל-כך קשה? למה יש היום כל-כך הרבה נשים וגברים מגיל שלושים, עד ארבעים וחמש נגיד, שלא מצליחים ליצור את הזוגיות שהיו רוצים בחיים שלהם? אני חושב שיש לכך מספר סיבות שפועלות במשולב, ואזכיר כאן רק חלק מהן. קודם כל זו התרבות שלנו, המנטליות. התרגלנו לחיות בעולם של חפצים שאפשר לצרוך. ואנחנו צורכים לפי קריטריונים, בודקים מה מתאים לנו יותר לפי רשימת מצאי של תכונות, ואז מחליטים. וכמובן שדי מהר עוברים לדגם החדש המשופר יותר. אבל יחסים עם בני אדם זה לא יחסים עם אייפון. אם אנחנו עסוקים כל הזמן בלחשוב ולחשב האם הגבר/האישה האלו מתאימים לי בתכונותיהם, החיצוניות ואישיותיות, והרי ברור שבסוף נמצא את הפגמים, את הדברים שיגרמו לנו להאמין שיש אי שם מישהו בחוץ, שמתאים לנו יותר. מאוד קשה להתחמק מהנטייה הזו המושרשת כל-כך.

והתרגלנו לחשוב שזה אמור להיות קל ונוח. כמו כל דבר בחיים שלנו אנחנו משוכנעים שקשר אמור להיות לנו נעים, נוח, קל לתפעול וידידותי. אבל האמת היא שונה מאוד. שום קשר אינו מתאפשר רק בגלל שמצאנו את האדם המתאים – זה תמיד, כן תמיד (בלי יוצא מן הכלל חברים!), קשה. שום קשר הוא לא מובן מאיליו – אפילו לא קשר עם הילדים שלנו, למשל. אפילו שם, איפה שהחיבור הרגשי הוא כביכול הכי טבעי וחזק, אין שום דבר מובן מאיליו. הקשר עם ילדים הוא קשה, תובעני, ודורש המון השקעה. וזה מאוד ברור – מי שלא משקיע בזה פשוט לא יהיה לו קשר אמיתי עם הילדים שלו, ואל תגידו שאתם לא יודעים על מה אני מדבר. אז כשזה הופך קשה אנחנו מסיקים שזה הסוף!

ואולי הסיבה הכי בעייתית היא הדפוסים העתיקים שלנו. מה לעשות שדפוסי הזוגיות ובחירת בני הזוג שלנו מבוססים על היחסים עם ההורים שלנו ועל היחסים בינהם – זה המודל הראשון והכי חשוב של קשרים אינטימיים ומשפחתיים שחווינו והוא חרוט בנו עמוק עמוק. עכשיו, בואו נהיה כנים, כולנו מגיעים ממשפחות, בואו נתבטא בעדינות כן, "מורכבות" (ואלה מהמשפחות המושלמות – בדרך כלל מצבם הכי גרוע, "טרם התפכחות" כפי שנאמר). וככה אנחנו מוצאים את עצמנו מחפשים את בני הזוג שהכי מזכירים לנו את הבית. אם היה לנו אבא מרוחק ובלתי נגיש, נבלה את ימנו בניסיון לקרב גברברים סגורים ומוגנים, מפנטזות על היפיפה הנרדם שנחלץ עוד רגע ממלתעות היער הקוצני. והוא, כמובן, עסוק בלהרחיק את האימא החודרנית שמגיעה אליו הישר מסיוטי העבר, כדי לדרוש ממנו את מה שהוא הכי לא מוכן לתת: קשר! וזו כמובן רק דוגמה אחת מני רבות מאוד של דפוסי קשר שהופכים את כל העניין לסוג של סיוט שחוזר על עצמו.

?אפשר לעשות עם זה משהו

מניתי רק חלק קטן מהסיבות והקשיים, ואז אני רוצה להגיד, בזהירות המתבקשת, שכן, אפשר לעשות עם זה משהו. צריך כמה דברים: ראשית, כמובן, להכיר לעומק את הדפוסים של עצמי ולדעת לקשר אותם לדפוסי העבר. זה מאפשר לזהות את המהלכים הרגשיים והאמונות המוצקות, שעומדות בבסיס החיפוש וההתקשרות שלי. הזיהוי הזה עשוי לאפשר מידה מסוימת של חופש. ואז צריך את הדרבון לנצל את החופש הקטן הזה, את התמיכה להעז ולנסות ללכת מעבר לדפוסים. וזה ממש לא טבעי – כי מה לעשות שרק גברים בלתי נגישים עושים לי את זה וכל מי שמוכן לקשר איתי היה יכול להיות מקסימום ידיד, אבל הוא בכלל לא מחרמן אותי? (ושוב, זו רק דוגמה אחת). ויש יתרון בלעשות זאת בעבודה בקבוצה: כאן נוכל לקבל שיקוף אמיתי של עצמנו, נוכל לראות את הדפוסים של אחרים ולהבין איך הם פועלים, נוכל להיכנס למשחקי תפקידים ולתרגל, להפוך את כל התהליך הזה ליותר אמיתי וקרוב למציאות מאשר בפגישות אישיות. ולא להיבהל, גם בלי קבוצה אפשר לעבוד על זה… זו רק המלצה.

כנסו כדי לקבל פרטים נוספים על סדנה ליצירת קשר זוגי

קישורים חיצוניים: אתר על טיפול זוגי.

או צרו קשר:

 

סדנה ליצירת קשר זוגי

בועז שביטליצור יחסי זוגיות משמעותיים לחיים, משימה שבעבר הייתה כמעט מובנת מאליה (אם כי, בואו נודה, לא תמיד עם תוצאה מוצלחת…), הפכה להיות קשה ומעיקה עבור רבים. כלכלת השוק ששולטת בעולם ההכרויות; תרבות ה"השתמש וזרוק"; תפיסות העולם של ההגשמה העצמית כערך עליון; העובדה שנשים פשוט כבר יכולות לשרוד לבד בעולם שהשובניזים בו פחת; העובדה שכולנו מגיעים מרקע משפחתי, נאמר בעדינות, "לא פשוט"; כל הגורמים האלה ורבים אחרים אחראים לתופעה הזו של נשים וגברים רבים, אשר מתקשים ביצירת קשר משמעותי לחיים, קשר שיכול גם לעמוד בבסיסה של משפחה.

?אז איך להתמודד עם זה

כדאי להכיר לעומק את הפחדים שלנו; את דפוסי חיפוש בני הזוג שמבוססים על התניות עתיקות; את קשיי התקשורת והאינטימיות שלנו; את הגישה שלנו למיניות ולסקס; וצריך למצוא את הדרך להמיס את הדפוסים הנוקשים, לפתוח דלת קטנה לאפשרויות חדשות.

:פרטים

כמה: שישה מפגשים בני שעתיים וחצי כל אחד (או שלושה מפגשים בני חמש שעות).

מתי: הסדנה הקרובה תתקיים בימי שישי בבוקר בתאריכים ה- 27 ליולי, 3 לאוגוסט ו- 10 לאוגוסט, בקליניקה שלי בשדרות נורדאו בתל-אביב.

איך: קבוצה קטנה של מקסימום עשרה משתתפות ומשתתפים.

מחיר: 900 ש"ח.

לפרטים נוספים אפשר להתקשר אלי ל- 0522-278154 או ליצור קשר:

מאמרים