עבודת התמקדות עם חלום

עבודת התמקדות עם חלום עשויה להיות פריצת דרך בהרבה מצבים תקועים. הנה למשל דוגמה לעבודה כזו:

מ' התיישבה מולי, ממלמלת את ה"שלום, מה שלומך?" המוכר שלה, ונראה היה שהיא מסתכלת פנימה. היא שתקה מספר רגעים, ואני נהניתי מהשתיקה הנעימה שלה, לא מבלי לצפות לנושא אותו היא עומדת להעלות בפניי כרגע.

"אני לא בטוחה מה אני רוצה להגיד כרגע, לכן אני שותקת", אמרה במעין התנצלות. היא לקחה עוד רגע, ואז החלה לדבר במהירות של אצנית. "חלמתי חלום אתמול, חלום כזה שנוגע לי בתוך הנפש… קשה לי קצת להסביר, ובא לי לספר לך את הכל מההתחלה עד הסוף, ובא לי שתפרש אותו ושתגיד לי מה אתה חושב שזה אומר לי ועליי….". היא הנמיכה את הטון שלה, והוסיפה: "אבל אני כבר מכירה אותך, ואת איך שזה עובד פה ואני יודעת שאתה לא הולך לנתח לי את החלום ולעשות לי אנליזה. דווקא בגלל שאני יודעת שלדבר איתך על החלום זה לא רק לספר לך אותו, אלא גם לחוות אותו, אני קצת מהססת".

חשתי צורך להרגיע אותה, לומר לה שהכל בקצב שלה, שתספר לי איך ומה שהיא רוצה כרגע, ומשם כבר נראה. יש משהו מאוד עוצמתי בחלומות. זה כלי טיפולי חזק, וניתן להגיע דרכו לתובנות ותחושות חדשות ומפתיעות. רוב המטופלים חושבים שהמטרה בלספר חלום בטיפול היא לייבא את החלום כפי שנחלם לחדר הטיפולים, ואז לחתוך אותו עם סכין מנתחים ולפרק אותו. אבל מ' כבר ידעה מניסיון שכדי לאפשר עבודה משמעותית עם חלום זה אומר יותר לחוות אותו שוב, בנוכחות מי שנמצא, במקרה זה בנוכחותי, המטפל. או יותר נכון, לאפשר לתחושות העמוקות, וברוב המקרים הבלתי מפוענחות של החלום להופיע במרחב הפנימי ובמרחב שביננו ולתת להן להתבהר ולהתפתח, ולקחת אותה למקומות חדשים.

להרגיש שוב את החלום

"טוב, אני רוצה לספר לך…" אמרה כמעט בלחישה. "הנה, אני רק נזכרת בחלום וכבר אני מרגישה את המקום הזה בבטן מתערבב לי". דמעות הופיעו, והיא ניסתה למחות אותן.

"תני לתחושה הזאת בפנים מקום…תראי אם את יכולה להיות איתה קצת". אמרתי. היא הנהנה.

"חלמתי אתמול שאני שוכחת שאני אוהבת את הבן זוג שלי. איכשהו בחלום למרות שידעתי שאנחנו בזוגיות לא הצלחתי להתחבר לרגשות שלי אליו…היה שם משהו ריק ומנותק..". היא סיפרה. תוך כדי שהיא מספרת לי על החלום הבחנתי בשפת הגוף שלה, וראיתי שהיא מניחה את יד שמאל על הבטן, וביד ימין עושה תנועה חדה שחותכת את האוויר כמו סכין. ניסיתי להדהד עבורה את מה שנאמר יחד עם חזרה על התנועות שלה: "היה שם משהו ריק ומנותק", אמרתי וחזרתי בידי על התנועה שהיא עשתה.

"כן, כשאני אומרת את זה עכשיו אני ממש יכולה להרגיש את זה באזור הבטן. כאילו בבטן יש משהו, ובכל זאת הדופן של הבטן מצליחה לבודד את מה שיש שם מהחוץ…" היא המשיכה.

"שימי לב לרגע לתחושה הכללית שנמצאת אולי סביב כל זה", אמרתי.

"עולה לי תחושה של בדידות. כאילו אני לבד…אבל יחד עם הבדידות עולה גם אשמה..איך שכחתי את הבן זוג שלי?"

"מתוך החוייה שלך כרגע עולה תחושה של בדידות, ואת נזכרת שבחלום שכחת את בן הזוג שלך וזה מעלה גם אשמה". שיקפתי לה.

"בדיוק…בחלום אני רוצה להיות עם מישהו אחר. מישהו שבמציאות ממש לא מעניין אותי, ובכל זאת בחלום איכשהו אנחנו מתנשקים, ובת הזוג שלו במציאות, שהיא חברה טובה שלי, מתקשרת אליו והוא אומר לה שהוא לא רוצה לדבר איתה יותר. אני ממש יכולה עכשיו להרגיש את השמחה שעלתה לי בחלום מזה שהוא מעדיף אותי על פניה, כרגע השמחה הזאת מעלה לי בושה.." היא המשיכה, חושפת את החלק הכי קשה בחלום.

"זה נשמע מאוד לא פשוט לפגוש את זה. תבדקי רגע האם את מסוגלת כרגע דווקא כן ללכת עם זה. ללכת עם כל התחושות הקשות שעולות שם, האשמה, הבושה, הבדידות ולא לנסות להזיז אותן", הצעתי לה.

לעבוד עם התחושות של החלום

"אני מרגישה את הבושה ממש משתלטת עליי, אני אומרת לעצמי כמה שאני תחרותית, וכמה שאני מפחדת להפסיד בתחרות. זה מרגיש לי באזור החזה. משהו שם נמתח, דרוך כזה…", היא אמרה מתוך התבוננות שקטה.

"וכשאת נותנת לעצמך להרגיש את זה, יש אולי איזו מילה או דימוי שעולים לך משם?" שאלתי.

"אממ…זה מרגיש קצת כמו…אולי קצת כמו שדורכים חץ בקשת…משהו נמתח, מתכוונן, ואז נזרק למטרה".

"משהו שנמתח, מתכוונן ואז נזרק למטרה" הדהדתי לה שוב.

"כן…עולה לי עכשיו עצב…שוב חוזרת התחושה של הבדידות הזאת. אני חושבת על המקום של תחרותיות בתוך הזוגיות שלי- על ההשוואה שאני עושה ביני לבין הבן זוג שלי, מי יותר טוב, מי יותר חברותי, מי יותר מוצלח…זה מרגיש כל כך לבד, כל כך מתסכל…"

"זה נשמע שהמקום של התחרותיות מתקשר לבדידות, גם בתוך הזוגיות אולי", אמרתי בזהירות.

"כן…אני ממש מבינה עכשיו למה היה לי קשה לשתף אותך בחלום הזה. גם כאן אני עושה השוואות ותחרויות. וכן אני רואה איך ההשוואה הזו בעצם משאירה אותי לבד. מוזר, אבל דווקא מתוך ההבנה הזו יש איזו הקלה. משהו בגוף קצת נרגע." היא אמרה תוך שכל גופה כמו שקע ונרגע אל תוך הכיסא.

החלום מחבר בין תחושות ומשמעויות

"יש מורכבות מאוד גדולה בכל מה שעלה", אמרתי לה. "החלום הפגיש אותך עם הלבד שבתוך מערכת היחסים שלך וחיבר לך את זה חזק מאוד אל המקום של התחרותיות וההשוואה. ונראה שמשהו בך הצליח להרגיש ולהכיל את כל המורכבות הזו, ותוך כדי כך לראות שיש לזה ביטוי גם ביחסים שלנו כאן בחדר. שווה לסמן לך את זה בפנים, את כל המורכבות הזו."

"כן, זה מרגיש מאוד משמעותי. החיבור הזה בין הבדידות לבין התחרותיות… ואני כבר יודעת שתגיד לי לא לנסות להסיק פה שום מסקנות, אלא פשוט לתת למה שקרה לעבוד בתוכי, אז כן זה מה שאני עושה.." היא אמרה בחיוך.

אחרי שמ' הלכה, נותרתי קצת עם המחשבות והתחושות שלי. הרגשתי שמחה על מה שעלה ועל היכולת של מ' לעשות עבודה שכזו עם החלומות שלה ועל האומץ שלה לשתף אותי. נותרתי עם הפליאה, שתמיד מופיעה בי במקרים כאלה, על העומק, המורכבות והתחכום של החלומות שלנו, ואיך שעם טיפה הקשבה ועבודה הם יכולים ליצור עבורנו בדיוק את החיבורים הפנימיים שדרושים לנו ברגע מסוים בחיים.