סדנת על החיים ועל המוות

מתחת לכל החרדות, לכל הדיכאון, לכל חוסר המשמעות והקושי לחיות – שוכן לו לבטח המוות. הוא נמצא שם, במודע או שלא במודע (הרבה יותר שלא במודע) וקובע בשרירות עריצה איך יראו חיינו. בגללו אנחנו רצים לחפש ביטחון או משמעות, מתמכרים, מתרוקנים. הידיעה עליו עלולה להפוך את הכל לחסר ערך ומשמעות, לעורר בנו בדידות עמוקה, תחושת פגיעות, אבדן וחוסר אונים נורא. בעבורו נפעל, כמוכי אובססיה, להשיג מעט כוח, מעמד, ביטחון, קשר. אך  דבר לא באמת ימלא וירגיע – אנחנו יודעים, גם אם בבלי דעת, שהוא שם.

האם ניתן לפגוש במוות בעודנו בחיים? להכיר משהו ממנו? האם אנחנו יכולים להתמודד עם מה שנראה בלתי ניתן להתמודדות? האם ניתן למצוא גוונים במה שמצטייר בתחילה כשחור משחור? האם המוות יכול להפוך להיות חשוב לחיים, לחדד אותנו, להנכיח את הקיום במקום לנתק אותו? האם המפגש עם המוות  יכול לאפשר לנו את האומץ לחיות?

הניסיון העמוק והעתיק מראה, שדווקא האינטימיות עם המוות משחררת אותנו מחרדה ומריקנות ומאפשרת לנו להיפתח לחיים ולאהבה. לכן העבודה מול המוות נתפסת, כמעט בכל הדתות והדרכים הרוחניות, כחיונית לכל צמיחה פסיכולוגית ורוחנית. בסדנת "על החיים ועל המוות" אנו הולכים אל מעבר לטאבו, לפחד ולהכחשה, כדי לגלות כיצד המודעות לסופיות עשויה להיות המקור לחיים.

במשך יומיים של עבודה אישית וקבוצתית ננסה לפתוח את הקופסה הסגורה, לאפשר מרחב שבו כל אחת/ד יכול/ה לזהות את דרכו הייחודית למפגש עם המוות והחיים.