מחפשת אהבה

אם תשאלו אותה מה היא בעצם מחפשת תקבלו את התשובה "אני מחפשת אהבה". האם התשובה הזו נכונה? האם באמת היא, ואנחנו, מחפשים אהבה? או שאולי מתחת לחיפוש האהבה מסתתרים מניעים אחרים, פחות מודעים, אשר דוחפים ומכוונים אותנו בתוך החיפוש הזה? אחת התשובות המעניינות והמפורטות ביותר לשאלה הזו נתנו ע"י הפסיכולוג האמריקאי הרוויל הנדריקס, אבי שיטת ה"אימגו". תשובה שעשויה לאפשר לנו להבין הרבה יותר טוב את עצמנו ואת הדרך שבה אנחנו פועלים כדי למצוא בני זוג ובתוך הזוגיות עצמה.

הדימוי הפנימי

הנדריקס טוען שבכל אחד מאיתנו קיים סוג של דימוי פנימי, אימגו, כמו תמונת קלסטרון, של בן או בת הזוג שאנחנו מחפשים. אנחנו מסתובבים עם התמונה הזו, כמו הנסיך מסינדרלה, כדי לחפש את טביעת כף-הרגל המתאימה. ממה בנוי הדימוי הפנימי הזה? אני ממליץ לכם לקרוא יותר בספרו של הנדריקס "לבסוף מוצאים אהבה", אבל בקצרה ניתן לומר שהוא מורכב משילוב התכונות של שני הורינו. ההורים שלנו הם המודל הטבוע עמוק בתוכנו של זוגיות ומשפחה, וכשאנחנו מחפשים את הדרך למשפחה משלנו משהו בנו רוצה "להרגיש כמו בבית". עד כאן מילא, אבל העניין מסתבך הרבה יותר עם הטענה של הנדריקס, שדווקא התכונות הקשות והשליליות של הורינו הן אלה שמקבלות את הקדימות בחיפוש הזה. כך למשל, מישהי שגדלה עם אבא מרוחק ובלתי נגיש תמצא את עצמה חוזרת שוב ושוב לקשר עם גברים שפוחדים מקשר ונותרים מרוחקים, בזמן שהיא עובדת בפרך כדי לנסות להתקרב. ולהיפך, הבחור שגדל עם אימא חודרנית, שתמיד היה לה מה להגיד לו, שתמיד התערבה בחייו הפנימיים, שלא נותנה לו מרחב מחייה רגשי – הוא ימצא את עצמו אם אותה בחורה רעבה לקשר שתמיד תלחץ עליו עוד ועוד. וכבר אפשר לדמיין את מעגל הקסמים השלילי ששניים אלה יפעילו האחד על השני במהלך הקשר.

למה דווקא השלילי?

אז מדוע אנחנו מחפשים דווקא את התכונות השליליות של הורינו בבני-הזוג שלנו? התשובה לך מורכבת, אבל צד אחד שלה הוא הצורך הילדותי שלנו בתיקון. הילדה עם האב המרוחק פיתחה פנטזיה קשה להכחדה שאם היא רק תתאמץ מספיק היא תצליח להגיע ולהתקרב אליו. הפנטזיה כמובן לא התגשמה עם אבא, אבל החיים נותנים הזדמנות שנייה – בן הזוג! והוא, הבחורצ'יק עם האימא החודרנית? הוא פינטז על אימא שנותנת לו מרחב, שלא דורשת ממנו שום דבר, על מנוחה בתוך הקשר. גם במקרה שלו בת הזוג הופכת להיות המקום שבו פנטזיית התיקון יכולה לבוא לידי ביטוי.

?אז מה עושים עם זה

התיאור שנתתי כאן הוא כמובן חלקי מאוד ובכך חוטא לאמת המורכבת. הוא נועד כדי להסביר את העיקרון. אך בכל מקרה, מה זה נותן לנו? חשוב מאוד לפתח את המודעות לאימגו הפנימי שלנו, להכיר אותו, להבין אותו ולזהות כיצד הוא פועל במציאות. פיתוח המודעות הזו הוא כבר תהליך מורכב, שלוקח את הזמן שלו. וגם אז ברור שזה לא מספיק; עצם ההבנה והמודעות אינן משחררות מהכבלים. כאן צריכה להתרחש עבודה עמוקה יותר עם הדימוי ותהליכים של שינוי הדפוסים, בתוך מערכת יחסים קיימת או בכאלה שבהתהוות. עבודה כזו יכולה לרכך באופן הדרגתי את הדימוי ולאפשר מעט יותר גמישות הן בחיפוש בן הזוג והן בניהול הקשר עצמו. גמישות קטנה שעשויה להוות את כל ההבדל.