חרדה חברתית

הלחץ מתחיל עוד לפני שאני יוצא מהבית, כיוון שאני יודע מה מצפה לי בחוץ. עוטה משקפי שמש וחזות שוות נפש, ציוד הכרחי להתמודד עם העולם. הצעדים שלי מרגישים מוזרים, הנשימה מקוטעת, מחזיק את עצמי לנשום רגיל, שלא ישימו לב. אומר לעצמי שאף אחד לא שם לב אבל מרגיש רדוף. עולה על מונית שירות, שונא את זה, אבל לא מוכן שהתפקוד שלי יפגע. החרדה עולה ככל שמתקרבים לתחנה ואני יודע שתיכף אצטרך לבקש מהנהג לרדת –  שונא לדבר בקול רם, לא יודע אם אדבר חזק מדי או חלש מדי, אם אשמע מתנשא, כל כך הרבה דברים שיכולים לגרום לאנשים לשנוא אותי במשפט אחד. למה אף אחד לא מבקש לרדת? לא, לא אפספס את התחנה שוב. מצליח להגיד וכושל מהמונית לעבודה. אומר שלום לכולם, "מרגיש כמו תאונה אבל ממשיך להתנהג רגיל", המוטו של חיי, אף אחד לא ידע מה עובר עלי. ברוכים הבאים לעולם של אדם עם חרדה חברתית…

מהי חרדה חברתית?

חרדה חברתית היא הפרעה נפוצה, הקיימת לפי הערכות שונות אצל עד 7% מהאוכלוסיה. חרדה חברתית  מתאפיינת בתחושת מודעות מופרזת של האדם לעצמו כשהוא נמצא במצבים חברתיים, הנחה שאחרים שמים לב אליו ולמעשיו, שמשהו בו או בפעולותיו חריג ולכן קיימת סבירות גבוהה שאחרים ישפטו ויבקרו אותו. תחושות אלו גורמות מצוקה ניכרת, ואינן מוגבלות לזמן האירוע החברתי בלבד –  הן מופיעות לפניו כשהאדם מריץ בראשו תסריטים מאיימים שונים (מה שנקרא "חרדת ציפייה") ונמשכות גם אחריו כשהוא מנתח את מעשיו והתגובות של אחרים אליו. עוצמת הקושי כל כך גבוהה שרבים מהסובלים מחרדה חברתית נמנעים מפעולות מסוימות או מתמודדים איתן בעזרת "פטנטים" שונים שנועדו לסייע להם להפחית את המצוקה כגון שימוש באלכוהול, הימנעות מיצירת קשר עין או שימוש במסיחים שונים כגון טלפון סלולרי, עישון או התעסקות עם התיק כשהם נמצאים במצבים חברתיים שונים.

איך לדעת אם יש לי חרדה חברתית

לחרדה חברתית יש ביטויים רגשיים, גופניים, קוגניטיביים (הקשורים למחשבה) והתנהגותיים:

• רגש. חווית חרדה או תחושת מודעות מוגברת בזמן מצבים חברתיים שונים ולעיתים גם לפניהם או אחריהם.

• מחשבה. עיסוק מחשבתי רב בתפקוד החברתי שלי ובדרך בו אנשים רואים אותי, קשב מוגבר לרמזים היכולים להעיד על תגובות הסביבה אל האדם ופרשנות שלילית שלהם. למשל, תשומת לב רבה להבעות פנים של אנשים ברחוב ופירוש הבעות נטרליות כביקורתיות ונובעות ממחשבות שליליות על האדם ("הוא מסתכל עלי הרבה זמן כי משהו בי מוזר").

• סימפטומים פיזיים. סימפטומים פיזיים של חרדה בזמן מצבים חברתיים שונים כגון: דופק מואץ, שינויים בנשימה, סחרחורת ורעד.

• התנהגות. הימנעות ממצבים חברתיים שונים או הפעלת "פטנטים" שונים במטרה להרגיש בנוח יותר במצב או להפחית תשומת לב של הסביבה (דבר שמשיג פעמים את המטרה ההפוכה, למשל הליכה בשולי הרחוב והימנעות מיצירת קשר עין במטרה לחמוק מתשומת לב יכולה להוביל לכך שהאדם יראה משונה וימשוך תשומת לב).

במידה והתיאור שלעיל מאתר את החוויה שלך, ניתן למלא שאלונים אינטרנטים (למשל שאלון ליבוביץ') על מנת לבדוק אם אכן מדובר בחרדה חברתית.

טיפול CBT  בחרדה חברתית

טיפול בחרדה חברתית בשיטה קוגניטיבית התנהגותית (CBT) הוא טיפול קצר מועד המסייע לאתר דפוסי חשיבה והתנהגות המתחזקים את החרדה החברתית – ולשנות אותם. בחלק הקוגניטיבי (העוסק בחשיבה) מזוהים דפוסי מחשבה מופרזים ושליליים של האדם לגבי תפקודו החברתי והשיפוט של אנשים אחרים ונעשית עבודה לסגל דפוסי חשיבה ריאליים יותר. בחלק ההתנהגותי האדם נעשית חשיפה הדרגתית למצבים המעוררים חרדה אצל האדם. ראשית, נעשה מיפוי של המצבים המעוררים אצלו חרדה והם מדורגים לפי רמת החרדה שהם מעוררים אצלו. לאחר מכן נבנית תוכנית עבודה המסייעת לאדם להשתתף במצבים חברתיים שונים בלי שימוש ב"פטנטים" שונים.

החשיפה נעשית באופן הדרגתי ולאורך זמן, כך שהוא נחשף תחילה למצבים קלים יותר, ומעודד להישאר בהם לאורך זמן כדי לאפשר לחרדה לדעוך. במהלך החשיפה האדם משתמש בכלים קוגניטיביים שלמד על מנת להתייחס למצבים באופן שונה, ריאלי יותר, דבר שיאפשר לחרדה לדעוך ולאדם לתפקד בצורה טובה יותר. כשהאדם מצליח להתמודד עם מצבים חברתיים שהקשו עליו בעבר בצורה טובה, תחושת המסוגלות שלו עולה והחרדה פוחתת.  חלק מהחשיפות נעשות כשיעורי בית, ואחרות נעשות במהלך הטיפול, כשהמטפל עוזר למטופל להתמודד עם הפחד, נותן פידבק ומסייע לשפר את הכישורים החברתיים אם הם נפגעו בשל הסתגרות חברתית ממושכת עקב החרדה.