התמקדות בטיפול

הגוף ככלי טיפולי

הפסיכותרפיה הפסיכואנליטית הקלאסית הדירה את הגוף מזירת הטיפול במשך זמן רב. כיום יותר ויותר גישות טיפוליות מדגישות את החשיבות של הגוף ככלי טיפולי. היום ברור שבאמצעות הרפיית שרירים ניתן להשיג רוגע נפשי, שתרגילים ביו אנרגטיים מסייעים לשחרור אנרגיות או זיכרונות טראומטים החסומים בגוף ובכך ליצור תחושה של שחרור, ששימוש בקול ותנועה יכול לסייע בביטוי רגשי ושיש חשיבות רבה לדפוס הנשימה שלנו וליציבה שלנו על הקרקע.

הבשורה של התמקדות

טכניקת הההתמקדות שפותחה על ידי יוג'ין גנדלין מחזקת את החשיבות של התייחסות לגוף בטיפול, ובמקביל גם מוסיפה כי פנייה לגוף מאפשרת קבלת מידע חדש, שיכול לסייע לנו להתמודד עם כל מצב או תהייה בחיינו. לפי גנדלין, הגוף יכול לסייע לנו בקבלת החלטות, בהבנת משמעותם של אירועים, להבהיר לנו מהן עמדותינו העמוקות כלפי עצמנו וכלפי האחרים בחיינו,  ולסייע לנו להתגבר על תחושות קשות כגון חרדה או דיכאון. הגוף מספר לנו מידע ספציפי באמצעות תחושה מורגשת (felt sense).

מהי תחושה מורגשת?

תחושה מורגשת היא חוויה תמידית אם כי בעלת אופי משתנה, הנמצאת במרכז גופנו- במרחב שבין הגרון לבטן. למעשה, כלפי כל מה שמתרחש בחיינו יש לנו תחושה מורגשת. זוהי התחושה שנמצאת שם במרכז הגוף, שמורגשת בברור אם שמים לב אליה, איך שמשמעותה עדיין מטושטשת. אם תדמיינו רגע דמות של אדם מוכר, תוכלו לשים לב שבעת תהליך הדמיון עולות בכם מחשבות וזיכרונות אודותיו, ונוצרת תחושה כוללנית כלפיו במרכז גופכם. תחושה זו הינה בעלת נוכחות, אך גם די מעורפלת. לפי גנדלין תחושה זו  מכילה אינסוף מידע: כל החוויות, עמדות והרגשות כלפי המצב שדמיינו או חווינו. התחושה המורגשת מהווה מעין נוכחות מעבר לזמן ומרחב, מבלי שהיא כפופה לכללי הלוגיקה המילולית הרגילה.

אימון הקשב לתחושה מורגשת

תחושה מורגשת הינה חוויה טבעית אוניברסלית, אך לאנשים שונים יש יכולת שונה בכל הקשור לקשב אליה. יש אנשים שמאוד מחוברים לתחושה המורגשת שלהם, אך רוב האנשים מנותקים ממנה, וצריכים לתרגל את טכניקת ההתמקדות על מנת להיות איתה בקשר. באמצעות התמקדות ניתן ללמוד כיצד לזהות את התחושה המורגשת, וללמוד ליצור עימה תקשורת. ככל שהתרגול ממשיך, המטופל יוכל ללמוד לזהות את התחושה המורגשת גם בחיי היומיום שלו. הדגש אם כן בתהליך ההתמקדות הוא על העצמאות והיכולות של המטופל, ועל תהליך של הקניית מיומנות למטופל על מנת שיוכל להשתמש בהתמקדות ככלי ללא תלות בטיפול. ככל שתהליך ההתמקדות משתכלל ומעמק, כך הקשב לתחושה המורגשת נעשה יותר מעמיק ומאפשר פוטנציאל אמיתי לשינוי. כשאנו בדיאלוג עם התחושה המורגשת, אנו מאפשרים לה להפתח ולהתרחב, וכך נוצרת בתוכנו תזוזה פנימית. התנועתיות מובילה לתחושה חדשה ועולות בנו מילים חדשות המסייעות לנו להבין את המצב באופן שונה ממה שהיה נראה לנו עד כה. ובהבנה הכוונה לא רק להבנה שכלית, אלא לחוויה חדשה, הרגשה חדשה, אל מול כל העניין – הרגשה שהיא תמיד צעד בכיוון של ריפוי וצמיחה.

דוגמא טיפולית

ס' התענתה שבועות ארוכים בשאלה האם היא צריכה להשאר בזוגיות שלה למרות שאיננה מושלמת, או להפרד מבן זוגה ולהפתח לחוויות חדשות. מוחה היה גדוש בטיעונים בעד ונגד הזוגיות שלהם. היו פעמים שהיה לה ברור שהיא צריכה להנשא לבן זוגה, ואילו היו פעמים שברור לה שהיא לא יכולה יותר להשאר במערכת יחסים הזו, שלא מקדמת אותה לשום מקום. ס' העלתה התלבטות זו בטיפול והיטיבה לתאר את החרדה העולה בה מעזיבת הקיים, כמו גם את הדיכוי שליווה אותה כשחשבה להשאר. ס' אמרה פעמים רבות שאיננה מבינה מדוע היא לא מצליחה להגיע להחלטה מה לעשות, למרות שהיא כל כך מודעת לעצמה, וביקשה שמהטפל ימליץ לה מה עליה לעשות.

היה ברור למטפל שלס' מודעות קוגניטיבית גבוהה מאוד, אך הוא תהה האם היא מחוברת למה שהיא מרגישה בפנים, ולכן הוא הזמין אותה באחת הפגישות להרפות את שרירי גופה, ולהפנות את תשומת ליבה לתחושה שקיימת במרכז גופה. למרות שזו היתה הפעם הראשונה שניסה עם ס' את טכניקת ההתמקדות, ס' הגיבה לזה בטבעיות, ואמרה ש"זה תקוע לי בגרון". המטפל ידע שאל לו להאיץ בה, ובקש ממנה "לתת לנשימה לזרום חופשי, כך שתרגישי שהנשימה מרפה אותך. תני לגופך להיות לך למשענת, ותבדקי אם את מסוגלת להכיל את כל מה ששם". ס' הגיבה מיידית למילותיו ואמרה "זה כואב מרוב שזה תקוע לי בגרון!". "האם את יכולה להיות עם זה קצת?" שאל בעדינות. ס' ישבה בשקט, בית חזה עולה ויורד, עיניה עצומות.

"אם זה מתאפשר לך, נסי לשים לה אם עולה לך מתוך התחושה איזשהי מילה או דימוי" אמר בעדינות. "פקק!" אמרה ס' והיה נראה שהיא עדיין מתוחה מאוד. " "אני רוצה לשחרר את הפקק הזה, אני רוצה לתת לזה להשתחרר!". המטפל היה קשוב כל העת, חווה את הרגע על כל גווניו עם ס', ואמר: "נסי לשים לב מה קורה לאותה תחושה פנימית לאחר שעלתה המילה". ס' פערה את עיניה, שמה את ידיה על גרונה "פחות תקוע לי בגרון. הרגשתי הקלה מרגע שעלתה אצלי המילה הזו בפנים". היא נראתה מהורהרת ושקטה, ובסוף הפגישה אמרה "אם יש פקק, אפשר גם להוציא אותו. אני זו שיכולה להוציא אותו. זו הפעם הראשונה שאני מרגישה שאני זו שיכולה להוציא אותו". "האם את יכולה לשים לב למה זקוק המקום הזה של הפקק כדי טיפה להשתחרר או לצאת?" שאל המטפל. שוב הפסקה ואז ס': "כן, סבלנות, המקום זקוק לסבלנות ממני, שלא אלחץ, שלא אנסה בכוח. וואו, זה מאוד משמעותי, כל התחושה השתנתה שם". הפגישה הטיפולית הזאת סייעה למטפל להבין יותר טוב את הקושי של ס' – הניסיון ללחוץ אל הפיתרון חזק מדי, חוסר בקשב סבלני לעצמה שרק מגביר את התקיעות. ס' חשה הקלה אחרי אותה פגישה, והתחילה דיאלוג אמיתי וחדש עם עצמה סביב נושא הזוגיות ובכלל.