התמודדות עם חרדה
חווית החרדה הפכה להיות תופעה נפוצה בשנים האחרונות. למעשה התלונה על חוויות חרדה כאלה או אחרות נשמעות כמעט מכל אדם "רגיל" ו"נורמלי", ברמות כאלה או אחרות של עוצמה. החרדה הכלכלית, למשל, משותפת היום לרבים בכל שכבות האוכלוסייה. ובצמוד אליה החרדה לגבי הקריירה והתעסוקה. מצטרפות אליהן החרדות הקשורות במצב הביטחוני, כאלה הקשורות לזוגיות ולגידול הילדים ועוד רבות אחרות. לעתים החרדה היא קלה ואינה מציקה מאוד, לעתים היא מדירה שינה ויוצרת מתח מתמיד בחיי היום יום, ולעתים היא מגיעה גם לרמה של התקפים. חלק גדול של הפניות לקבלת ייעוץ או טיפול נפשי מתבררות בסופו של דבר כעוסקות בחוויה של מתח וחרדה, גם אם אלה הסתתרות מאחורי תלונות אחרות. לחרדה ולמתח השפעה שליליות וקשה על כל תחומי החיים – על מצב הרוח, על המצב הבריאותי, על מערכות היחסים, על התפקוד המקצועי, ולמעשה אפשר לומר שהיא פוגעת כמעט בכל מישורי חיינו. אז מה זו בעצם חרדה ואיך מתגברים עליה?
מהיא חרדה?
בשונה מפחד, שהוא תגובה טבעית של הגוף, המעוררת באמצעות מערכות פיזיולוגיות כתגובה לגירוי מסוכן, החרדה היא הרגשת פחד כאשר הסיבה לו אינה ברורה וידועה. אנו יכולים לחוש את אותה עוררות גופנית שמאפיינת תגובת פחד, אבל המקור לפחד אינו כה ברור לנו. יתכן ויהיה לנו מושג כללי על מה שמטריד אותנו, למשל קשיי פרנסה או מתח בזוגיות, אבל עדיין החוויה של הפחד היא כללית יותר ומלווה אותנו לזמנים ארוכים ולא רק בנוכחות העניין או הסיבה המאיימת הברורה. לעתים החרדה תלווה אותנו כל היום והלילה! ובמקרים מסוימים היא אף הופכת להתקף.
מהו התקף חרדה?
התקף חרדה הוא חוויה קשה ביותר. אנשים רבים החווים התקפים כאלה מתארים אותם ממש כמו "גיהינום עלי אדמות". הסבל והמצוקה יכולים להיות עצומים! התקף חרדה כולל לרוב שילוב של סימפטומים פיזיולוגיים (נשימה מהירה ושטחית, עליה בדופק, תעוקה בחזה, זיעה קרה, רעד וכדומה); סימפטומים קוגניטיביים (ריבוי מחשבות, אמונה שמשהו רע עומד לקרות, פחד ממוות, מהתפרקות או משיגעון); וסימפטומים רגשיים (חוסר מנוחה, אי שקט, מועקה, תחושת חוסר אונים ודיכאון). לאחר סיום ההתקף חווים פעמים רבות פחד מהתקף חוזר – חוויה שהיא בפני עצמה אחת התופעות הקשות לסובלים מהתקפים.
התמודדות עם חרדה והתקפי חרדה
כיצד יכול תהליך טיפולי לעזור בהתמודדות עם חרדה והתקפים? ניתן לגשת אל הטיפול בחרדה ממספר כיוונים. אפשר לטפל בצד הגופני/פיזיולוגי. את זאת עושים על-ידי למידה של תרגילים שונים, שמטרתם להרגיע את המערכת האוטונומית – תרגילי הרפיה, נשימה, דמיון וכדומה. כאשר הנשימה מסתדרת, הדופק יורד והגוף נרגע, עשויה הרגיעה הזו להוביל גם לרגיעה במחשבות וברגשות, ומכאן לעוד רגיעה בגוף, וכך נוצר מעגל חיובי של הפחתת החרדה בכללותה. החיסרון של גישה זו הוא שאין בה נגיעה במקורות החרדה ולכן יש סבירות רבה יותר שהיא תשוב ותופיע.
כיוון שני הוא דרך טיפול במחשבות. כאן אין הכוונה לתהליכים של "חשיבה חיובית". תהליכים שמנסים להשיג חשיבה חיובית משיגים פעמים רבות את התוצאה ההפוכה, מכיוון שהם יוצרים קונפליקט פנימי נוסף על זה הקיים. האדם מנסה לחשוב חיובי בעוד בפועל המחשבות הן שליליות, וכך נוצר מאבק בין צדדים שונים בתוכו, אשר רק מחמירים את המצב. הטיפול במחשבות צריך להיעשות בדרך עדינה יותר – בדיקת הנחות היסוד של החשיבה, ברור האמונות הבסיסיות שמאחוריה, הטלת ספק הדרגתי באופן החשיבה הבעייתי, הבנת ההשפעה ההדדית שבין הרגש למחשבה, וכן הלאה. בפסיכולוגיה התפתחו בעשרות השנים האחרונות שיטות רבות ומתוחכמות לעבודה קוגניטיבית כזו והן אף הוכחו כיעילות. גם בכיוון זה קיימת האפשרות שדפוסי החשיבה וההרגשה יחזרו לסורם במידה והגורמים העמוקים לחרדה לא טופלו דיים.
הכיוון השלישי הוא הכניסה לעומק. כלומר, ברור רגשי מעמיק של הסיבות האישיות לחרדה. מקורות החרדה יכולים להיות רבים – אירועים טראומטיים בעבר שלא טופלו ולפעמים אפילו נשכחו לגמרי; מצבי חיים מורכבים שאיננו מצליחים להתמודד עימם; אירועים טראומטיים בהווה; שאלות קיומיות של מוות, משמעות וכדומה שאיננו מצליחים לפתור; וכן הלאה. דרך זו היא אולי ארוכה יותר, אבל כאשר היא מצליחה יש סיכוי רב שהחרדה תרגע באופן מאוד משמעותי לזמן ארוך, ואפילו לתמיד.
טיפול בחרדה בגישה משלבת
ניסיוני האישי מראה שהטיפול בחרדה יעיל יותר כאשר משלבים את שלושת הכיוונים הללו – כמובן בהתאמה לאדם, לנטיותיו ולחוויה הספציפית שלו או שלה. בדרך כלל התהליך מתחיל מהבנה של המצב, ויצירת מודעות לתהליכים המחשבתיים והרגשיים שיוצרים את החרדה. ההבנה והמודעות מתחילות ליצור חוויה של מרחק והכלה מהחוויה. במקביל מזהים ומתאימים לה או לו תרגיל או תרגילים שיעזרו בהרגעה מידית של החרדה וילמדו אותו להשקיט את המערכת האוטונומית. כאן כדאי "לתפור" את דרך העבודה לנטיות האישיות – יש כאלה שמתחברים אל עבודה דרך דמיון, אחרים דרך תרגילי נשימה והרפיה, וכאלה שדרך עבודה עם התחושות הגופניות, בכיוון של התמקדות למשל. בהדרגה, כשהדברים מעט נרגעים, עשויה להתחיל החקירה לעומק העניין, הנגיעה והריפוי של הנקודות המהותיות, אשר עומדות לעתים בבסיס של חווית החרדה.
את תהליך ההתמודדות ניתן לקיים באופן אישי, ובמקביל קיימת האפשרות היעילה והמומלצת של סדנה קבוצתית ממוקדת.
רוצה לבדוק את האפשרות לקבלת עזרה? אפשר ליצור קשר ולדבר